מאמר לא מחייב מאת אלון פאר ינואר 2019
מכירים את אלה (המרגיזים מאד) המעליבים אתכם או עושים מעשה לא יאה ולא נאה וכאשר אתם מעירים להם או משתפים אותם בזה שזה לא נעים לכם (בשפה יפה כתבתי יה-עיוני) אז הם אומרים לכם במין שנטי-מתנשא-פוסט-סדנת-מודעות-בת-יומיים:
"זה שלכם!"
וגם "אתם בוחרים להעלב!".
באותו רגע בא לכם לשבור להם על הראש את הוואזה של סבתא בלומה שהביאה מאודיסה.
כן. זה עוד יותר מרגיז. (אלופי ההרגזות הם אלו שמנסים להעיר לכם איך לגדל את הילדים שלכם אבל זה למאמר אחר).
מה זאת אומרת זה שלי? הרי את/ה אמרת-עשית-פנית-פעלת בצורה שאני לא סובל/ת!!!
מכירים את אלה שאומרים לכם הכל בפרצוף. כל הזמן. בלי שביקשו מהם.
כאילו החיים הם תוכנית ריאליטי והם השופטים (והדבר ההזוי הוא שאנשים נמשכים לאנשים כאלו ומחפשים את האישור שלהם. זה מה נקרא באוזבקית עתיקה – דרמת שליטה).
או כאלה שיגעו לכם בדברים האישיים ואז יגידו לכם שכולנו "אחד" ואין "שלי" ו-"לא שלי".
יש אנשים שהחיבור של המצוקות והאומללות שלהם לזה שהישות שלכם מתקיימת ברדיוס של פחות ממאה קילומטר משלהם מהווה סיבה מצויינת להפיל עליכם חלק מסבלם ולהאשים אתכם בו.
אתם שומעים הרצאות של מורים למודעות בשלל גווני הקשת (לא כולם) ובכל פעם נאמר לכם שאתם בוחרים כיצד להגיב לסיטואציה. דגש - בוחרים.
כאילו קורת סיטואציה ועכשיו אתם יושבים על כורסה מול מחשב ובתוכנה נעימה למראה מבקשים שתבחרו בין "א" ל-"ב" אולי ב-"ג".
מכירים את זה שאתם מבטיחים לעצמכם להתנהל בצורה שונה בפעם הבאה ש.....ובכל זאת פעלתם שוב באותה צורה?
לכל החוכמולוגים שאומרים לכם שזאת בחירה שלכם להיפגע תציעו להם את הניסוי הבא:
המצרכים:
1. אתם
2. חוכמולוג (נכון לשני המינים)
שלבי הניסוי:
(אין צורך במשקפי מגן או מסכת אב"כ.)
שלב ראשון:
תבררו עם החוכמולוג הייטב אם הוא סגור על זה שזאת בחירה שלנו להעלב.
במידה והוא סגור על זה תעברו לשלב השני.
שלב שני (הגיע מהר מהצפוי):
תשאלו את החוכמולוג אם הוא מוכן לניסוי קטן.
תושיבו אותו ותגידו לו שאתם הולכים לבדוק אם יש לו את היכולת לבחור להעלב או לא.
אמרו לו שכל מה שתגידו לו בדקה הקרובה הוא לא נכון ואתם לא מסכימים עם זה וזה רק לניסוי ולמען האנושות כולה ובפרט נסיכות מונקו.
שלב שלישי:
שבו והביטו לו בעיניים ופשוט במשך דקה תרדו עליו כאילו אין מחר ומדי 15 שניות תזכירו לו שזה לא אישי ולמען הניסוי (והאנושות. הזכרנו כבר?)
שלב רביעי:
תשאלו אותו איך הוא מרגיש? באמת?
שלא יבלף למרות שהוא חוכמולוג.
פה דרושה התבוננות כנה וכמה שפחות בולשיט עצמי (מיינדפולנס בשבילכם - כי באנגלית זה יותר רציני).
שלב חמישי:
תמליצו לו לחשוב טוב טוב בפעם הבאה שהוא אומר לאנשים שזאת בחירה שלהם להעלב.
מדוע אנו נעלבים בכל פעם מחדש?
הרגלים, התניות, תפיסת עצמי, אגו, קארמה.
התגובה שלי באותה שניה כשפוגעים בי היא לרוב תגובה מותנית שהיא תוצאה של אימון תודעה של שנים לטוב או לרע.
כאשר אני עומד מול התקפה האוטומט שלי תופס פיקוד.
היכן אני יכול לבצע שינוי?
אם לא באותו רגע אז מתי?
רק כאשר התודעה שלנו רגועה מאד אנו יכולים לעשות שינויים אמיתיים מתוך בחירה ורצון (גם פה זה סיפור שלם עד כמה יש לנו בחירה ורצון חופשיים ולאף אחד אין באמת תשובה אחת ברורה).
זאת אומרת שבתהליכים מדיטטיביים אנו באמת יכולים לעשות שינוי בתודעה. כאשר האוטומט יורד בהשפעתו.
כאשר נהיה מיומנים רמת הפגיעות שלנו תפחת.
יש שלל של מדיטציות אנליטיות שמנחות אותנו כיצד להגמיש את התודעה וכן לפתח סבלנות וחמלה ספונטניות כך כשמישהו מנסה לפגוע בי בביקורתיות או מילים קשות עולה בי חמלה על אומללותו ולא כעס על כוונותיו. לא. זאת לא יהירות או התנשאות.
אנשים שפוגעים באחרים עושים זאת תמיד מתוך טיפשות וחוסר בגרות. מה לעשות. ואם אתם כועסים עלי עכשיו אז זה שלכם!
ואתם בוחרים להעלב! דא!
עכשיו ברצינות. אנו יכולים לפגוע באחרים רק כאשר אנו לא מבינים שכולנו קשורים ותלויים אלו באלו.
לחשוב שברגע נתון של עימות אני יכול לבחור אם להעלב או לא להעלב זה כמו לצפות ממישהו ללמוד לרוץ מהר בזמן שרודף אחריו נמר. או שאתה מיומן/מאומן או לא.
קארמה זה האימון שלכם וגם תוצאותיו. או סך האימונים שלכם וכיצד הם באים לידי ביטוי בכל רגע נתון.
מי שלא מאמן את התודעה שלא יצפה לשינוי.
אני אישית מציע לתרגל "לו ג'ונג" אימון התודעה הטיבטי. חדר כושר מדהים הבונה שרירי סבלנות אדירים ומפחית את הרגשות השליליים.
בקורס מדריכי המדיטציה שאני מנחה אנשים מציינים שהתרגול הזה שינה את חייהם. לפעמים מקצה לקצה. לטובה, גוטה, לטובה!
מוזמנים לדבר איתי אם זה מסקרן אתכם.
שיהיה שבוע מעולה.
ואם הוא לא מעולה...אז זה שלכם!
נכתב בעת חיכיון הורים במסיבת יום הולדת לצליל ריקוד הציפורים.
אלון פאר (פמה תופדהן)
Comentários