איך הכל התחיל

הכל התחיל מזה שלימדתי והתנדבתי בכמה מקומות. לימדתי קצת צ'י קונג, קצת מדיטציה, קצת קראתי סיפורי זן. לפעמים הבאתי את הגיטרה ושרנו.

בשלב מסויים שעלה הביקוש ושכבר לא יכלתי להגיע לכל מקום שביקשו חשבתי לעצמי למה לא לשתף אחרים במה שאני כבר יודע לעשות.

זה לא היה הרבה, אבל מספיק לשמח אנשים.

אז שיתפתי בקורס הפיילוט הראשון.

קצת מדיטציה. קצת טקסטים. קצת צ'י קונג. קצת תרגילים אנרגטיים.

זה היה ב - 2002.

לא היה שפע של ספרות בנושא.

לא היה נסיון גדול בהוראת מדיטציה. באוכלוסיות מיוחדות.

לא היה פופ בודהיזם.

קראתי טקסטים של טיך נהאת האן וג'ון קאבט זין אבל לא התייחסתי למיינדפולנס כישות נפרדת ממשהו (עד היום).

עברו 21 שנים.

התבגרתי לתוך הלימוד והלמידה.

מאז הפיילוט היו עוד 66 מחזורים.

ושבוע הבא עוד שניים יוצאים לדרך.

אני לא מורה דרך.

לא גורו. לא מאסטר. לא נזיר.

לא שום דבר שדומה לזה.

רק משתף מהניסיון שלי בכלים של הדרכה, של לימוד ממורים נפלאים, ומהמפגש עם אלפי אנשים בדרך.

מקווה שתצטרפו למסע גם אתם

כדי להרבות טוב בעולם.

מסע של למידה להקשיב. להתבונן. לחשוב. לנשום. לעצור. לעזור. לחייך.

חג פורים שמח.

פמה תופדהן