על שני חטאים …

 

אדם וחווה היו בגן העדן. הכל היה נפלא וטוב בגן העדן, לא היה חסר דבר.

אלהים ציווה עליהם לא לאכול מעץ אחד. איסור אחד מבין כל הדברים הנפלאים שקיבלו.

איסור שמאחוריו אין שום ידע של אדם או חווה לגבי מה הם מפסידים בזה שהם לא טועמים
(הרי הם מעולם לא טעמו את טעם פרי העץ הזה לפני כן) אלא הם רק יודעים מה יפסידו אם יטעמו (את גן העדן).

התשוקה הינה זאת אשר עומדת בדרכם . התשוקה לעשות מה שאומרים להם לא לעשות.

חוסר קבלת גבולות, יש מי שיאמר.

חווה טועמת מן התפוח ואדם בעיקבותיה. הם טעמו את הפרי של עץ הדעת. כל הטועם מעץ זה יידע את ההבדל בין טוב לרע.
הם מבינים שהם ערומים ושמים עלי תאנה כדי להסתיר את עירומם בפני אביהם.

הם מתחילים להבחין בין טוב לרע. ההבחנה בין טוב לרע הינה בעצם אמירה לבוראם שיש דברים שהוא עשה שהם טובים ויש דברים שהוא יצר והם רעים.

האדם יודע (או חושב שהוא יודע) מה טוב ומה לא טוב. מכאן מתחיל מסע הייסורים של המין האנושי והאלהים נותן בהם את עונשיו.

הסיפור הזה מזכיר לי הרבה תובנות מן המזרח. הראשונה הינה התובנה הבודהיסטית שכל בני האדם סובלים בגלל תשוקות בלתי נשלטות.
אם זה רצון לכסף רב, מעמד, בני זוג, רכוש, להיות במקום אחר מאשר המקום הנוכחי וכו’.
תשוקות שבאות להשלים את החוסר סיפוק היומיומי הנחווה ע”י כלל האנושות.

לפעמים אנחנו לא ממש יודעים מה אנחנו רוצים, או מה יעשה אותנו שמחים,
אבל המצב בו אנו נמצאים אשר אנו רואים משהו והוא בלתי מושג יוצר אצלנו רצון להשיגו (ראו מקרה אדם וחווה).

התובנה השניה לקוחה מתוך הטאו טה צ’ינג בפרק השני:

 

“כאשר אנשים רואים דברים כיפים

הם חייבים לראות דברים כמכוערים.

כאשר אנשים רואים דברים כטובים

הם חייבים לראות דברים כרעים.”

 

בזה שאני מחליט שמשהו יפה אני חייב ליצור ולהגדיר דברים כמכוערים.

אני חוטא ליצירה המושלמת כאשר אני הוא זה שמחלק ציונים ליצירותיו של האחר.

כל זאת מביא לי סבל. אני מלא בשפיטה , אני עסוק בהגדרות ולא נשאר לי זמן להנות מהיצירה בלי לשאול יותר מדי שאלות.

לכל דבר יש את המקום שלו, אפילו אם אני לא תמיד מבין את הסדר והצדק היקומי.

אדם וחווה נענשנו וכל צאציהם עד היום סובלים מכך. כולנו חיים בהגדרות בין טוב לרע ולכן אנו לא מסוגלים להיות בגן העדן.
ד”ר סמיטו, תלמידו של אושו, אמר פעם שאדם מואר אינו אדם שיודע את כל התשובות אלה אדם שהפסיק לשאול שאלות.

אם רק ליום אחד פחות ננסה להבין מה קורה ורק לקבל את מה שקורה ללא שאלות, לא נרכל ולא נרטן על מר גורלנו, נגלה שאנו חיים בגן עדן,
אותו גן עדן שהובטח לאבותינו. ביום שתבינו את זה חיוך ענק ותחושת שיחרור יציפו אתכם. עד אז ברכות לאושר, בריאות ושפע.