דעת קוף וחיי נצח

 

“לכל יום מחשבות, מילים ומעשים המיוחדים אך לו. הקשב להם.”
(ר’ נחמן מברסלב)

קיסרי סין העתיקה עסקו בחיי נצח. הם רצו לחיות לעד. הם שלחו את מיטב יועציהם ורופאי החצר לתור אחר התשובה לכך.

  • “אי שם במערב סין ישנו הר גבוה ותלול.במרומי ההר ישנו מעיין חיי נצח.רק מי ששותה ממעיין זה יוכל לטפס על הר זה”.(שיר סיני)

מדוע אחזו בחשיבות זאת כל כך? מה הקסם בחיי הנצח? שאלה זאת כל אחד מאתנו ישאל את עצמו.
אבל עלינו להודות שפעמים רבות אנו מרגישים את החרדה בידיעה שכל אחד מאתנו יבוא יומו לחזור למקור הבריאה.

ישנו תהליך מנטלי שיכול לקדם אותנו לכיוון זה (דווקא מנטלי ולא גופני), של חיי נצח.

כאשר אנו עוצמים את העיניים ומנסים ולתפוס קצת שקט קורה תהליך שנקרא “מוח קוף”.

השכל אינו מוכן לקבל את השקט ומתחיל בתהליך של הפצצת התודעה באינסוף מחשבות אנה ואנה. מחשבות על הבית, על העבודה, על המחר,
על האתמול, רעיונות עולים, מחשבות נעימות עולות, פחדים עולים, והשקט הנחשק נעלם כעבור שניה וחצי.
דעתנו הינה כמו קוף הקופץ אנה ואנה ואיננו נח לרגע.

תודעתנו עסוקה כל כך אבל ישנו דבר אחד שאיננו מקדישים לו את זמן תודעתנו – ההווה.

אנו קמים בבוקר וכבר חושבים על הקפה שבדרך, עם הקפה אנו חושבים על החדשות, עם עזיבת הבית אנו חושבים מה מחכה לנו אחרי העבודה,
בעבודה אנו חושבים על השינה שבסוף היום, על סוף השבוע. אנחנו עדיין איננו פה ועכשיו במהותנו.

אנו מחכים כל חיינו לרגע המתאים. אחרי התיכון , אחרי הצבא, אחרי הטיול, אחרי האוניברסיטה, אחרי החתונה, אחרי שהילדים יהיו גדולים,
ביציאה לפנסיה…

יום אחד נמצא את עצמנו בשלהי חיינו מביטים אל עברנו ונשאל היכן היינו כל הזמן?

בתקופה החותמת של חיינו כבר לא עושים חשבון כמה הספקנו וכמה לא, כמה עבדנו וכמה לא… בודקים את הדברים היומיום הפשוטים כביכול.
כמה חיבקנו, כמה היינו אחד עם השני, עם הילדים, כמה פעמים אמרנו אני אוהב אותך….

ביום שנלמד לתרגל חיים בהווה יקרו כמה דברים מעניינים. הדבר הראשון נקרא התעוררות.
אנחנו נשים לב לתחושות הגוף גם ללא חישת כאב או אי נוחות שמושכים את תשומת ליבנו בכפיה.
אנו נאהב את גופינו.

תהליך ההתייחסות שלנו לזמן יעבור שינוי . אנו נרגיש שאנו חיים יותר, סופגים יותר.
הזמן עובר יותר לאט. כאשר הזמן עובר לאט אנו חיים יותר. אנו לפתע נוכל להבחין בין עיקר לתפל.
אנו ננצל את הזמן בצורה חכמה יותר (ללא להתיש את הגוף).

אנו נגלה שאנו חיים חיי נצח.

זה מה שרצינו מהתחלה, הלא כן?

  • “אמר ריוקאן:אתה עומד לפני אסון- ובכן, יהא כך, עתה עת אסון.שעת מוות- ובכן, יהי כך, עתה שעת המוות.זו הדרך להינצל מאסון וממוות.”