לשחרר – Letting Go

 

  • מורה הזן היפני טאנזאן והנזיר אקידו היו מהלכים בדרך, כשראו נערה יפה עומדת ומנסה לחצות דרך בוצית.לקח המורה את הנערה על זרועותיו, והעביר אותה לעבר האחר של הדרך. הנערה הודתה לו והלכה לדרכה. הם הלכו לדרכם.בשעת ערב אמר הנזיר, “מורי, אנחנו נזירים. אסור לנו להרהר בנשים. אסור לנו להתקרב לנשים. לא כל שכן לגעת בנשים. איך יכולת? כך, בשר אל בשר, לשאת את הנערה על זרועותיך?”“אני השארתי את הנערה שם. אתה עדיין נושא אותה איתך?”לאן שלא הולכים היום שומעים בכל מקום את הקלישאה הזאת. על כל נושא, כל ארוע, כל הוויה, כל התרחשות שמציקה לאדם מסוים תמיד יהיה את חברו הנאמן שיבוא ויגיד לו “עזוב, שחרר, תעשה LET GO “.שימוש היתר יוצר אולי מיאוס מסויים בשיטה נפלאה זאת של תרגול מודעות. לשחרר, או לא להיצמד מהתחלה, הינם תרגיל מאתגר מאד שמעסיק אלפי שנים מתרגלי זן ומדיטציה.לשחרר, פירושו בדיוק מה שאנו שומעים. זו הזמנה לחדול להיצמד לדברים – בין אם זו דעה, חפץ, אירוע, מועד מסוים, עמדה מסוימת, או השתוקקות. זו החלטה מודעת לאפשר לעצמכם להשתחרר לגמרי לתוך זרם רגעי ההוויה כפי שהם נפרשים. (ג’ון קבט)אנו משחררים דבר מסוים, נותנים לו להמשיך בדרכו וע”י יצירת אותו חלל ריק אנו מאפשרים בעצם כניסה של דבר טוב יותר נקי יותר מרענן יותר. זאת דרך מני רבות לבחור להתקדם.אנו בוחרים להשתחרר גם מדעות, ועמדות שנקטנו בהם. יש לנו את הזכות המלאה להשתנות. אדם שנשאר קשה, מקובע בכיוון אחד כל חייו, הוא חי חיים אומללים. לטבע יש חוקים משלו. ובטבע מה שגמיש ורך נשאר ושורד ומה שקשה נשבר ונופל (שיחים נשארים בסופות ועצים נשברים, לשון נשארת ופועלת עד יום מותנו והשיניים נושרות או נשברות ועוד).אז אם מהיום יגידו שאין לכם חוט שידרה כי אתם משנים את הדעות שלכם תגידו פשוט “תודה, אין מחמאה נפלאה מזאת”.אנשים רבים תורמים בגדים לויצ”ו וע”י פינוי המקום בארון הם בעתם פותחים מעין פתח לשפע שיבוא וימשיך למלא את מקומו.אנחנו נפרדים מבן זוג שאהבנו וחדלנו, אם אנו נשחרר את מחשבותינו, עיסוקינו, זכרונותינו ממנו אנו נפנה מקום לביאת אדם חדש לחיינו. כדי לשחרר אנו חייבים להיות כנים עם עצמנו, עם הפחדים שלנו, עם חוסר הביטחון שלנו, להיות ערים לכל. פעולת השחרור הינה פעולה אמיצה של בחירה רגעית בלא מודע. “אם אני אפסיק לחשוב על אהובתי שנטשה אותי על מה אני אחשוב אח”כ, למי אני אכוון את סיבת עצבותי?” אין צורך בכל זה. אנו צריכים פשוט לבטוח ביקום שימלא את כל החללים שנעשו עקב מלאכת השחרור שלנו. צריך לזכור שדבר ביקום הזה אינו שלנו. אנו אורחים. אמא אדמה ואבא שמיים נותנים לנו משפעם כדי להחיותנו. עלינו להיות מכירי תודה. כל עוד אני לא אשייך, אצמיד דברים אלי ואומר “הם שלי” אני אהיה פתור מהאפשרות להיות אומלל עם אובדנם.

     

    • אם תבין שכל הדברים משתנים,לא יהיה דבר שתנסה להיאחז בו.אם אתה לא פוחד למות,אין דבר שלא תוכל להשיג.ניסיון לשלוט בעתידהנו כמו לקחת את מקומו של נגר רב אומן.כאשר תשמש בכליו של הנגר רב האומןרוב הסיכויים שתחתוך את ידיך.(טאו טה צ’ינג, פרק 74)