באמת? חלק ב’ – מדוע אנו סובלים

 

זו לא חוכמה גדולה להגיד שהמין האנושי סובל, יטענו אלו שיטענו. כל כך קל לנו להתחבר אל הסבל (ולפעמים קשה לנו ביותר להתחבר אל האושר והסיפוק).
אז מדוע אנו סובלים? בשאלה זאת אנו עוברים לאמת השניה של הבודהיזם.

האמת השניה : האמת בדבר מקור הסבל

בפרק הראשון כבר דיברנו על ארעיות או אי קביעות כמקור לסבל. ישנם דברים נוספים הגורמים לנו סבל.

בורות

הבודהה רואה את הסיבה למצבנו הקיומי ב ‘אוידיה’ (AVIDYA), בורות, כלומר תפישה מוטעית של מהוות המציאות:
‘איני רואה מכשול אחר מלבד הבורות, שבגינה המין האנושי הולך וסובב כבר זמן רב מאד במעגלים’

הבורות נוצרת כאשר אנו יוצרים מושג שנקרא אני ולכן הפתרון לכך הוא ליצור מושג שנקרא ‘אין אני’.

אין אני ANATTA

כולנו חיים את חיינו כשהאגו הוא במרכז, את גופינו אנו רואים כגבול החיצוני של עצמנו, ומתוך הרגל אנו מתייחסים אל מהות פנימית כלשהי של ה’אני’ כאל מהות מתמשכת המלווה אותנו תדיר בכל מעשינו.

מבחינת הבודהה האני הזה אינו קיים אלא רק אשליה שאפשר לוותר עליה.
והתוצאה של ההזדהות עם תחושת קיום מצומצמת זו היא המוגבלות הכרונית שלנו והסבל.

הבודהה קרא לחרוג מתחושת האני המובחנת הזו ולחדור אל טבע קיומנו המותנה, המוגבל ע”י האגו, ולגלות את החירות הבלתי מוגבלת – הנירוונה.

אבל בדרך להימנע מיצירת ‘אני’ עלינו לזכור שאנו כובלים את עצמנו על ידי מעשים . מעשים הגוררים תגובות. המעגל הזה נמשך כל עוד אנו נצמדים לרצונות, לדברים חומריים בחיינו, להוויות שלנו, לאנשים סביבנו וכו’.

קארמה – חוק הסיבה והתוצאה:

רבים סבורים שפירושה של המילה קארמה הינו גורל. אין דבר רחוק מקארמה כמו גורל. פירוש המילה ‘קארמה’ הינו פעולה.
כאשר אנו מדברים על ‘קארמה’ אנו מדברים על חוק הפעולה והתוצאה. לכל מעשה שאנו עושים יש תוצאה. תוצאה העוקבת אחרי התצורה האנרגטית של המעשה.

כאשר אנו פוגעים באחרים אנו יכולים לצפות להיפגע חזרה. כאשר אנו עושים מעשים טובים, תחושות טובות ילוו והיקום יגמול בדרכיו. כאשר אנו פוגעים בגוף אנו נסבול ממחלות ומצוקה. הקארמה מדברת על אחריות מלאה על חיינו, זהו ההפך המוחלט מגורל. הקארמה תלויה אך ורק בדברים שעשינו.

הצמדות:

אנו מנסים להיצמד לדברים מסוימים כדי ליצור בטחון. אנו מנסים ליצור יציבות. כאשר אנו יודעים שדבר מסויים שלנו אנו יכולים להניח כביכול לחלק מתודעתנו לנוח. לפי התפיסה הבודהיסטית ככול שיש לך פחות כך תרגיש מאושר יותר שכן יש לך פחות דברים לדאוג להם או דברים שאתה רוצה.
אנו סובלים רבות כי אנו נצמדים לאנשים ומקווים שירגישו אלינו רגשות שאינן תחת שליטתנו. אנו נצמדים לעבודות, לרכוש, לתארים, לכבוד שנותנים לנו, לעבר ולהיסטוריה.
אחת הטראומות הגדולות ביותר הינה כאשר נשרף למישהו הבית. כל הזכרונות המתועדים הולכים , העבר נמחק לחלוטין. אז מי אני עכשיו?
מה הוא ערכי במקום שאין צריכים אנשים בעלי מקצוע כשלי?
עלינו לשחרר כל דבר אשר אנו חושבים שהוא שלנו. כל הדברים סביבינו הינם השאלות שלנו מן הטבע.

אם כל לסיכום מקור הסבל שלנו נובע מיצירת ‘אני’ שיכול להיצמד ולהיקשר לתחושות, חפצים ורגשות. אנו יוצרים פעולות ש’מסבכות’ אותנו ללא סוף בתוצאות הפוגעות בנו ויוצרות בנו סבל.