באמת? חלק א’

 

נסיך הודי מפונק, שלא פגש מימיו סבל , פגש בגיל 31 ארבעה דברים ששינו את חייו. בצאתו לראשונה מהארמון פגש סידהארתה איש מצורע וחולה, איש זקן כפוף גב, והלוויה של אדם שהלך לעולמו. בשובו אל ארמונו פגש סידהארטה סגפן רזה המתרגל יוגה ומנסה להגיע לנירוונה, השקט המוחלט.

סידהארטה החליט לעשות שינוי גדול בחייו ולצאת למסע חיפושים אחרי הפסקת הסבל.

לאחר מסעות רבים ופגישת מורים רבים סידהארתה יושב מתחת לעץ הבודי ומחליט לא לזוז משם עד שיבין את מהות הסבל. כעבור זמן מה , סידהארתה הגיע להארה הגדולה והבין את מהות הסבל.

מהיום שהבין את מהות הסבל , אנשי שלומו קראו לו ה’נאור’ או ה’מואר’.
בהודית מואר זה בודהה. לכולנו את הפוטנציאל להיות בודהות. לכולנו יש את יכולת להפסיק את הסבל.

מתחת לעץ הבודי, סיתהארתה מגיע לארבע תובנות שיהוו את הבסיס לפילוסופיית הבודהיזם. (בודהיזם הינה פילוסופיה הדוגלת בחיפוש אחר ההארה או החיבור המוחלט לטבע והפסקת סבל הקיום האנושי).

האמת הראשונה: האמת בדבר הסבל.
האמת השניה: האמת בדבר מקור הסבל.
האמת השלישית: האמת בדבר הפסקת הסבל.
האמת הרביעית: הדרך בעלת שמונת הנתיבים.

בכל מאמר נדון באחת מהאמיתות לפי סידרן.

האמת הראשונה – האמת בדבר הסבל

“החיים נפלאים אמר הבודהה אבל אנשים בוחרים לסבול במהלכם.
יש שלושה דברים שחייבים לעבור דרכם במשך החיים. לידה , סבל ומוות. אלו אמיתות שנכונות לכל אדם, חי וצומח. אלו אמיתות הטבע. הבודהה לימד את דרך הטבע.” (הנזיר לוט – מנזר סרי סופאן).

ישנם שני סוגי סבל עיקריים : סבל פיזי של כאב וסבל ריגשי-מנטלי. הסבל האחרון הינו הסבל העיקרי דרכו אנו עוברים כל יום , כל שעה.
הסבל שלנו בעקרו מתבטא בתסכול או חוסר סיפוק.
חוסר הסיפוק כחלק בלתי נפרד מהחיים הוא רעיון מרכזי בבודהיזם. כך או אחרת, החיים לעולם אינם בדיוק מה שהיינו רוצים שיהיו. המילה בסנסקיט לכך הינה ‘דוקהא’. ניתן לפרש ‘דוקהא’ ל “סבל”, “חוסר קביעות”, “חוסר שלמות” .

אז השאלה הנשאלת הינה האם הבודהיזם פסימי או אופטימי?

הבודהיזם איננו פסימי. הגישה הבודהיסטית הינה שקולה וריאלית בניתוחה את מצב האדם ואילו הראיה שלה את האפשרויות הגלומות בתודעה האנושית היא אופטימית להפליא.

הרושם המתקבל תדיר מצפיה בהרבה תרבויות ובני אדם המשתלמים בדרך הבודהיסטית הוא רושם של רוחניות אנושית מלאת אושר, שדוקטורינות של חטא ואשמה אינן מעיבות עליה.

ומהיכן התסכול נובע ? מה שבטוח ששום דבר לא בטוח

על אי קביעות כמקור לתסכול

הרעיון הוא שכל חוויה או ניסיון , ככל שיש בהם כדי לשמח אותנו באותו רגע, יהיו כרוכים בחוסר סיפוק באשר אינם נצחיים. כאשר אנו נהנים ממשהו באופן טבעי אנו מתעצבים שהוא מסתיים.

ישנם שינויים הקורים אשר הם ברורים ומובנים כגון שינוי הגוף הפיזי בתהליכי ההתבגרות והזקנה, שינוי דעות פוליטיות, תחושות רומנטיות ועוד.

השינוי הוא בכל רגע ורגע. אנו מתחדשים כל הזמן. הגוף מתחדש התודעה משתנה. אין אנו יכולים להיכנס לאותו נהר פעמיים.

מנקודת מבטו של האדם הקושי הוא, שאנו משתוקקים לביטחון שבקביעות. בלעדיו אנו מרגישים פגיעים, חסרי ישע, ובעצם מודעים לאי היותנו בני אלמוות.

ביום שנבין ונקבל שהחיים הם שום דבר מלבד שינוי בלתי פוסק נתחיל לחייך חיוך גדול לעבר חיינו.