טירונות אצל רב סרן שמועתי

 

פעם אחת, שהלך טסנג שן למחוז פיי, ארע שם מעשה רצח, בידי אדם שנקרא באותו שם עצמו. בא מישהו וסח לאמו של טסנג שן: “טסנג שן הרג אדם!”

“לא יתכן”, השיבה. “לעולם לא יעשה בני מעשה כזה”.

והמשיכה לטוות בשלווה. כעבור שעה קלה הודיע לה אחר: “טסנג שן הרג אדם”. ושוב המשיכה הגבירה הזקנה במלאכתה. בא אז איש שלישי וספר לה: “טסנג שן הרג אדם!” הפעם הזאת נבהלה האם, היא השליכה מעליה את כישוריה ונמלטה בחפזה.

שכן, אם גם היה טסנג שן אדם ישר ואמו האמינה בו ואהבתהו, הרי לאחר ששלושה אנשים האשימהו ברצח, לא יכלה עוד האם למנוע את הספק מחדור אל לבה.

(סיפור סיני עתיק)

ברב הדתות והתרבויות הקדומות בעולם היו מערכות חוקי התנהגות של עשה ואל תעשה. כמעט בכולן הופיע האיסור על דיבורי סרק ורכילות.

איסור זה מצביע על הדחף חוצה התרבויות לדבר דיבורי רכיל.

למילים יש כוח. אומרים שבריאת העולם החלה ע”י מילה. כאשר אני מדבר עם חבר או בפני קהל, המילים שלי ייצרו מציאות אחרת בכל העולם הסובב אותי ובכלל.

ברגע שאני משפיע על אדם אחד וגורם לו לריאקציה מחשבתית, יצרתי שינוי קוסמי.

אם כזה הוא כוחי עלי לחשוב פעמיים לפני שאני שולח דברי ומלותיי אל אויר העולם.

כאשר אני עומד מול אדם ומנסה להביא דבר להגיון שלו ומולי ניצב איש עיקש וחסר פשרות, חייב אני לדעת שמאחורי התנהגותו ישנה מערכת שאיננה יכולה לחסום את דבריי והם נכנסים פנימה, לתוכו. דבריי עושים את שלהם.

מה הצורך שלנו להתרכז בחיי אחרים ולא בחיינו? האם קל לנו יותר לשפוט את התנהגות האחר ולא את שלנו?

על האדם לשפוט את מלותיו לפני שהן יוצאות לאוויר העולם. יש לבחון האם הדברים עליהם אני רוצה לדבר יש בהם יכולת לפגוע במישהו.

האם דבריי מבוססים על האמת או שאני נשען על שמועות, חצאי אמת, חצאי משפטים? מה מוביל אותי לדבר על דברים אלו?

הנטייה שלנו להתווכח כל הזמן איננה אלא חלק מאותה מערכת של דיבורי סרק חסרי בסיס. ויכוח הינו בזבוז זמן טהור יותר מעמידה בתור בבנק או שהיה בפקק תנועה למשל.

כשאני עומד בתור לבנק אני חופשי ומשוחרר למחשבותיי, להתנהגות גופי, אני יכול לקרוא , לכתוב, לסדר את המשך היום במחשבתי. כאשר אני מתווכח אני עסוק כל כולי בהשחתה גסה של שארית זמן חיי. ויכוח איננו מועיל אלא רק יוצר מערכת התנשאות מגוחכת הדדית.

נסו את זה: למשך יום שלם לפני שאתם מתחילים לדבר עם מישהו, עצרו למשך 10 שניות ותחשבו באמת על הדברים שאתם מתכוונים לומר. תבחנו עם יש איכות שונה לדבריכם.

מילים נכונות אינן יפות.מילים יפות אינן נכונות.איש חכם אינו צריך להוכיח עמדתו.האנשים שמוכיחים את עמדתם אינם חכמים.(טאו טה צ’ינג, פרק 81)