אם יש אז יש                                      

 

"את המאסטרים הגדולים אנו כנראה פוגשים במקומות המוזרים ביותר." ד"ר אנה עריף

תאילנד 2001. חג ההודיה. סוג של חג מוזר בו האמריקאים מודים לאינדיאנים על זה שהם הצילו חיי מתיישבים אירופאים מרעב (בתחילת ההתיישבות במאה ה-16).

אחר כך האינדיאנים מתו.

מכל מיני סיבות.

האירופאים היו חלק מהסיבות.

ככה זה.

קבוצת תלמידים למסז' תאילנדי מבית החולים "אולד מדיסין"- צ'יאנג מאי מקיימת ערב חג.  המקום: "פראדייז" גסט האוס. מעוז ישראלי לא פחות מגן סאקר. בית הארחה יחסית גדול שאפילו בריכה מעופשת עומדת לרשות הלנים שם.

זוג אחיות אמריקאיות (קיבלו את השם עכברות ע"י עבדכם וחברו למסע  על שלא היו מרבות להתקלח) מפקדות על האירוע ופוקדות על כל אחד להביא דבר מסוים לסעודה.

עלי הוטל להביא תירס. כחובב בישול, שמרגל בכל מקום שהוא מגיע אליו היכן ממוקמים השווקים, מיד ניגשתי למשימה.

חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ומה לא מצאתי?

הפכתי את כל השווקים. ראשי חזירים, סרטנים קשורים, חגבים בשקיות, המוני ירקות מוזרים אבל אין תירס.

ייאוש קל.

מתקרבים לזמן הסעודה ותירס אין.

עוצר קצין משטרה רכוב על אופנוע כדי לשאול היכן ניתן להשיג תירס.

הקצין מאט ועוצר אופנועו הכבד. מדומם מנוע. יורד ממנו ומצדיע.

קצת גדול ושרירי בשביל תאילנדי ממוצע השוטר הזה.

"כן אדוני. כיצד ניתן לעזור לך?" בקול רשמי הוא מתחיל את השיחה.

"אני מחפש תירס (corn) ." השבתי לו.

"מה?"

"ירק, צהוב, עם הרבה זרעים, בגדול כזה בערך (אני מראה לו)."

"לא יודע".

"תירס (corn) אתה יודע? קורנפלאור? קורנפלקס?"

"לא יודע".

"פופקורן? בסרטים, יושבים, אוכלים, קטן, לבן, בקופסא מנייר?"

"לא יודע".

ואז אני מבצע אקט פנטומימאי אדיר. אני  אוחז בקלח תירס דמיוני ומנסר שורות כמו מכונת כתיבה משנות השישים.

"DON'T KNOW KORN "  הוא משיב באסרטיביות.

אני קד לו קידה קלה ואומר לו "מא פן ראייי".

זאת ביטוי  קסם בתאילנד. פירושו "לא נורא. לא קרה כלום. הכל בסדר. חברים עדיין".

אני מפנה את הגב והולך.

כעבור כמה צעדים אני שומע מאחורי.

"חכה  אדוני, חכה. בוא הנה. אני יודע, אני יודע".

הלב עולץ הרגליים קלילות ואני שב אליו.

הוא מחייך אלי חיוך קל וסמכותי ומשיב לי:

"Look mister. You go and look for. If there is there is, and if there is not there is not!!!"

"ראה. לך חפש. אם זה ישנו אז זה ישנו ואם זה איננו זה איננו!!!"

קיבלתי הארה בו ברגע.

אבל לא קיבלתי תירס.

אז הבאתי אבטיח קטן.

רוב האנשים הביאו אבטיח קטן.

ככה זה.

ואפילו תרנגול ההודו היה בעצם

תרנגולת קטנה.

העיקר שחגגנו את טוב ליבם של האינדיאנים.

 

אלון פאר

ראש תחום מדיטציה במכללה האקדמית בוינגייט

מנהל מרכז צ'י חי – נס ציונה