מגפת החזירים
זהו פוסט מיולי 2009
מתבוססים בקיאנו ורוקנו אנו מנסים ללחלח זה את זה כדגים המוטלים מחוץ למעיינות יבשים.
מעיינות יבשים מכבוד עצמי וכבוד לאחר, יבשים ממוסר ודרך ארץ. מוטב היה לו היינו חוזרים לנהר הגדול.
כינוי המגיפה מתנוסס כדגל ענק בפנינו.
הרי התרחיש ידוע מראש: יהרגו כל כך הרבה חזירים.
המראות כולן נשברו בבית. אין איש טורח להיזכר במראהו.
אכן מגפת חזירים תוקפת אותנו זה תקופה ואין איש עושה דבר.
יכולים לספר לכם היטב על המגיפה הזאת חברים יקרים מסביבי.
ניצולת שואה שרומתה ע"י חברות סלולריות,
לוחם עז רוח שהמדינה מתחמקת מלשלם לו נכות צה"ל,
חברה שמשפחתה התרסקה לתוך רכב עמוס שתויים ושתויות,
רופאה שמותקפת בעבודתה,
עובדת סוציאלית שמקבלת שכר העלבה,
אישה שעבדה במפעל שנים רבות, במסירות אין קץ ולא קיבלה פיצויים כלשהם,
חקלאי שמוטרד ע"י מסוממי אפטר-פרטי,
נפגעות אונס שמבושרות על עונשי גיחוך לרוצחי נפשן,
עדה שלמה של יוצאי אתיופיה שלמרות צבעם הם עדיין שקופים.
מספיק להיות על הכבישים שעה אחת כדי לראות כיצד מגיפת החזירות אכן התפשטה ללא רחם והכתה בנו עד זוב דם.
ושוב פעם הש"ג. בחור אחד, סגור ומסוגר בבית חולים לניאדו, חשש לשפעת החזירים.
נו נו.
שיסגרו את כולנו.
שלכם
פמה